| 2 תגובות פורסם תחת נושאים: . ]

תקציר | כך זה התחיל | רכישת הקרקעות ואיסוף האנשים | העליה לקרקע | מוציא לחם מהאדמה | המחנה | ויישב כל אחד על נחלתו | יחי השוויון והשותפות | האגודה | גלי התיישבות בכפר נטר | אבל הפרנסה מאין תבוא? | חיטה ושעורה | מי יצילינו מרעב ומי ישקינו כוס חלב? | ירקות | גויאבות | הדרים | פקאנים | שסק | אבוקדו | ביצים ביצים | סוף החקלאות |

כך זה התחיל
קרל נטר
התשובה הציונית לימי מאורעות 1939- 1936 היתה הקמת יישובי חומה ומגדל במקומות מבודדים ומרוחקים. יישובים אלו היו אמורים להתקיים בכוחות עצמם מעבודת החקלאות. החקלאות תספק מזון ליישוב המתפתח וכן תתפוס ותשמור את קרקעות הלאום. גרעין המתיישבים של כפר נטר יצא ממקווה ישראל, ביה”ס חקלאי שמטרתו היתה לחנך דור חקלאים להתיישבות. הכפר נקרא על שם מייסד מקווה ישראל - קרל נטר. קרא עוד >>

רכישת הקרקעות ואיסוף האנשים
רכישת הקרקעות ואיסוף האנשים
ישוב חקלאי צריך לקיומו הכלכלי כאלפיים דונם עבור כ-70 עד 100 יחידות משק. רוב הקרקעות אותרו מצפון לבית יהושע וממערב לאבן יהודה. הגבול המערבי היה דיונות ושממה. השלמת הקרקעות נעשתה מאוחר יותר עם רכישת אדמות כפר צור ובאר גנים. קרא עוד >>

העליה לקרקע
העליה לקרקע
יום העליה היה ב- 27.7.39 . כפר נטר היה ה- 50 ברשימת יישובי חומה ומגדל. על הקרקע עלו 25 אנשים כשברשותם שני רובי ציד, שלושה צריפים ועשרה אוהלים. המחנה הוקף גדר, במרכזו עמד מגדל שבראשו פרוז’קטור. קרא עוד >>

מוציא לחם מהאדמה
מוציא לחם מהאדמה
עקרונית פרנסת התושבים היתה צריכה לבוא מן האדמה, כלומר מחקלאות. כל חקלאי קיבל נחלה מקרקעות הלאום לשם עיבוד חקלאי וחתם על “חוזה חכירה”. לחקלאים לא היה הון עצמי ולא אמצעי תשלום. את אמצעי הייצור והמבנים קיבלו בהלוואות מהמוסדות המיישבים. קרא עוד >>

המחנה
המחנה
בתקופה שלאחר העליה על הקרקע, המגורים והחיים היו בקומונה במחנה. חיי המחנה נמשכו כארבע שנים, עד שהושלמו חלקית המבנים וצינור המים בחלקות הקבע. בתקופה קשה זו הייתה חקלאות בעל (שאינה מושקת בצורה מלאכותית) בעיקר חיטה ושעורה. העבודה היתה משותפת על אדמות הכפר. כמו כן יצאו לעבודות חוץ כפועלים שכירים. קרא עוד >>

ויישב כל אחד על נחלתו
ויישב כל אחד על נחלתו
לקראת המעבר לחלקות הקבע חל ויכוח בין שתי גישות: מרוכזת או פזורה. בשיטה המרוכזת, מבני המגורים בנויים יחדיו בצפיפות והשדות מרוחקים מהם. בשיטה הפזורה, הבתים פזורים לאורך כל הכפר ובצמוד לכל בית חלקת הקרקע החקלאית. לבסוף נבחרה השיטה הפזורה, שאמנם מבחינה ביטחונית היתה בעייתית יותר, אך היתה עדיפה מבחינת נוחות עיבוד המשק ותחושת הבעלות על הקרקע של כל מתיישב ומתיישב. קרא עוד >>

יחי השוויון והשותפות
יחי השיוויון והשותפות
התפיסה הרעיונית של המוסדות המיישבים ראתה את השיתוף המשקי והאחריות ההדדית כתשובה למחסור, החיים הקשים, הריחוק והבידוד. השיתוף נכפה על כל מתיישב והיה מעוגן בתקנון שחייב את כולם. קרא עוד >>

האגודה
האגודה
האגודה השיתופית, או בקיצור האגודה, יישמה את רעיון השיתוף. היא היתה אבן היסוד למושב כולו. האגודה התערבה, פיקחה ושלטה בחיי הקהילה והמשק. סמכויות האגודה היו רבות, החל מהקצבת כספים ואמצעי יצור ועד הטלת עונשים וסנקציות. מושב שיפרק את האגודה שלו יסולק מארגון תנועת המושבים, על כל המשתמע מכך. קרא עוד >>

גלי ההתיישבות בכפר נטר
גלי ההתיישבות בכפר נטר
גרעין המתיישבים הראשון היה ממקווה ישראל. עם המעבר לחלקות הקבע נוספו מתיישבים מכפר צור, בית יהושע ובאר גנים. הגל הבא הגיע מהערים פתח תקווה וירושלים. אחריו באו הבולגרים מכפר חיטין ולאחריהם, עם תום מלחמת העולם השנייה, עולים פליטי השואה. הגל הבא, חיילים משוחררים ואחריהם תושבים ותיקים שסגרו את החלק הצפוני של הכפר. לבסוף בני המקום בעיקר שהקימו את שיכון הבנים וההרחבה. קרא עוד >>

אבל הפרנסה מאין תבוא?
אבל הפרנסה מאין תבוא?
הפרנסה תבוא מהחקלאות. התוצרת החקלאית שבעיקרה מיועדת למזון, היא מוצר בלתי גמיש. מחסור או עודף מביא לעליה או ירידת מחירים קיצונית. אי יציבות זו עלולה להביא למפולת,על כן יש תכנון והבטחת מחירים ממשלתית לתוצרת חקלאית כמו ברוב ארצות העולם. להלן ענפי החקלאות העיקריים לאורך השנים בכפר נטר. קרא עוד >>

חיטה ושעורה
חיטה ושעורה
בגידולי בעל אין צורך בהשקעות הון גדולות לכן הם התאימו בשנים הראשונות, מה גם שעדיין לא היו אמצעי השקייה. בתקופת המחנה גידלו בעיקר שעורה וחיטה, שהובאו לגורן להפרדה בין הגרגרים, המוץ והקש. בהמשך נרכשה מכונת דייש שגם יצאה לעבודות חוץ. קרא עוד >>

מי יצילינו מרעב ומי ישקינו כוס חלב?
מי יצילינו מרעב ומי ישקינו כוס חלב?
הרפת נחשבה כענף המשק העיקרי. לידה היו הסוס ככלי עבודה והחמור ככלי תחבורה. הרפת דורשת השקעת הון עצומה במבנים, בציוד וברכישת הפרות. זהו ענף תובעני ביותר מבחינת עבודה דייקנית ומקצועית. הרפת התפתחה ופרחה והביאה רווחה לכפר. בתום מלחמת השיחרור, בתחילת שנות ה-50, היה גל גניבות חקלאיות שגרם לחיסול ענף מפואר יוקרתי ומכניס זה. קרא עוד >>

ירקות
ירקות
ענף הדורש עבודת ידים קשה ורבה, אך אינו דורש השקעת הון גדולה, מה שהתאים בתקופת תחילת ההתיישבות. את התמורה קיבלו תוך זמן קצר יחסית. עם חיסול הרפת התפנו שטחי המספוא לירקות. כל יום היתה יוצאת משאית או שתיים עמוסות בפרי האדמה לשווקי הערים. קרא עוד >>

גויאבות
גויאבות
גידול פשוט וקל שאינו דורש השקעות גדולות, אולם עקב חיי מדף קצרים, בעייתי בשיווק. הרבה אנשים בכפר התמחו בגידול זה, שהניב רווחים נאים. קרא עוד >>

הדרים
הדרים
ראשוני כפר נטר שחיפשו פרנסה כפועלים שכירי יום, הגיעו ל”גבירים” הפרדסנים באבן יהודה והסביבה. הפרדס נקשר עם עושר והיה חלומם הרטוב של אותם שכירים. החלום להיות פרדסנים התגשם ובכפר נטר היו פרדסים לתפארת, אבל העושר לא ארך הרבה זמן. קרא עוד >>

פקאנים
פקאנים
הפקאן שהתאים גם לאדמות כבדות ובלתי מנוקזות, זכה להצלחה בכפר. קרא עוד >>

שסק
שסק
השסק, פרי אקזוטי, תפס מקום נכבד ופרי איכותי קיבל מחירים גבוהים. קרא עוד >>

אבוקדו
אבוקדו
האבוקדו, או ה”אבוקדה” בפי המושבניקים, היתה ממש מלכת המטע. גידול מפונק ותובעני זה זכה להצלחה ותקופה ארוכה הביא נחת ורווחה למגדלים. קרא עוד >>

ביצים ביצים
ביצים ביצים
הענף המצליח והמכניס הזה קיים משפחות רבות בכפר, החל מתחילת דרכו כשהלול היה פרימיטיבי ודרש עבודה רבה ועד השנים האחרונות עם לולים מודרנים ועבודה קלה, מה שהתאים לחקלאים הותיקים בערוב ימיהם. קרא עוד >>

סוף החקלאות
סוף החקלאות
חיסול הלול החל לסמן את סוף החקלאות. הרווחיות הלכה וירדה, גם הרצון והמוטיבציה ירדו בהתאם. הדור הצעיר כבר לא שש להיות עובד אדמה והותיקים כלו כוחותיהם או עברו מן העולם. ממעוף ציפור הצבע הירוק מתחלף לחום בהיר, כפר נטר פנינת החקלאות הפכה להיות פנינת נדל"ן. קרא עוד >>

כתב: עמוס בן משה
תמונות: אלה יריב, יעקב אוסובסקי, ספר יובל לכפר נטר
איורים: ניצן בן משה גלנטי



תקציר | כך זה התחיל | רכישת הקרקעות ואיסוף האנשים | העליה לקרקע | מוציא לחם מהאדמה | המחנה | ויישב כל אחד על נחלתו | יחי השוויון והשותפות | האגודה | גלי התיישבות בכפר נטר | אבל הפרנסה מאין תבוא? | חיטה ושעורה | מי יצילינו מרעב ומי ישקינו כוס חלב? | ירקות | גויאבות | הדרים | פקאנים | שסק | אבוקדו | ביצים ביצים | סוף החקלאות |

2 תגובות

נילי אמר/ה... @ 14 ביוני 2009 בשעה 2:16

ברכות ליוצרי האתר.
אתר נהדר
לנושא ההיסטוריה - יופי של מאמרים,
הקריאה בהם "העבירה לי את החיים לפני העיניים" מרגש.
לזרים ותושבים צעירים וחדשים-נותנים הסבר ממצה על תולדות הכפר ומגבירים את הקשר אליו.
תודה
נילי קפלן (תרגמן)

ניצן גלנטי אמר/ה... @ 31 באוגוסט 2017 בשעה 18:23

להלן אלבום תמונות המכיל קיטעי עיתונות ישנים (1934-1969) הנוגעים לכפר נטר:
https://www.facebook.com/pg/kfarnetter/photos/?tab=album&album_id=1610864668932033

בקיטעי העיתונים מתוארים ימי העלייה על הקרקע, הקשיים בהם ניתקלו המתיישבים בשנים הראשונות ועוד. תודה למוטי ענפי שערך חיפוש באתר הספריה הלאומית והעביר לנו את הממצאים.

הוסף רשומת תגובה